אזור חיפה ועכו הוא המרכז העולמי של הדת הבהאית. הדת נוסדה בשנת 1844 בפרס (אירן), והיום היא ממוסדת ברחבי תבל. לפי שנתון האנציקלופדיה בריטניקה לשנת 1988, הדת הבהאית היא הדת הפזורה ביותר בעולם אחרי הנצרות.
באוגוסט 1868 הוגלה בהא-אללה, מייסד הדת, למושבת האסירים העות'מאנית בעכו. היום מקדשו, הנמצא בתוך הגינות היפהפיות של "בהגי" (עונג) מעט צפונה מעכו, היא מרכז תפילה לחמשה מיליון מאמינים של הדת הבהאית ברחבי העולם.
לקראת סוף חייו ביקר בהא-אללה בחיפה שלוש פעמים: באוגוסט 1883, באפריל 1890, והקיץ 1891. בביקור האחרון הוא הצביע על אתר במדרוני הר הכרמל כמקום שבחר לקברו של מבשרו , הבאב, שמת מות קדושים ב- 1850 בעת הרדיפות שנרדפו אנשי הדת הבהאית בראשית דרכה בפרס. מצבת הזיכרון, שמעוטרת היום בכיפת זהב, היא סימן ההיכר של חיפה.
באותה תקופה בהא-אללה גם הצביע על הר הכרמל כמקום שבו עתיד לשכון מרכז המינהל הבין-לאומי של דתו. שני מבני השיש המרשימים ניצבים בתוך גינות מרהיבות עין, והם סמוכים למקדשו של הבאב. הגדול שביניהם הוא "מושב בית הצדק העולמי", הגוף השולט בעולם הבהאי. כבר החל תכנון הקמתם של עוד שלושה מבנים ושל סדרת טרסות העולות ממרגלות הר הכרמל עד למקדש הבאב ומעבר לו, עד לרכס ההר. הדת הבהאית היא דת עצמאית והיא אינה כת שמקורה באחת הדתות האחרות . תורת הדת הבהאית, הילכותיה ומוסדותיה נובעים אך ורק מהמכתבים של בהא-אללה. אמונתם המרכזית היא שהאנושות היא עם אחד ושהפציע השחר על יום איחוד המשפחה האנושית. היא רואה בכל דתות העולם שלבים אמיתיים ושווים בהתגלות מתפתחת של רצון האלוהים והגורמים העיקריים בקידמת הציביליזציה. שיויון המינים, ההרמונית החיונית של מדע ודת, צדק כללי והקמת ממשלת עולם הם בין העקרונות שהדת מקדמת אותם.
לקהילה הבהאית אין כמורה, היא מנוהלת באמצעות מועצות נבחרות ברמות מקומיות, לאומיות ובין-לאומיות. היא נהנית ממעמד מלא של יועץ במוסדות E C O S O C (הסוכנות לעניינים כלכליים וחברתיים), ו- UNICEF (קרן האו"מ לחנוך ילדים), וכמו כן משתפת פעולה עם מגוון רחב של סוכנויות האו"מ ברחבי העולם.
ב- 1988 חתם המרכז העולמי של הבהאיים על אמנה רשמית עם ממשלת ישראל, ולאמנה זו אופי של הסכם בין-לאומי. בין הסעיפים נזכר כי ממשלת ישראל מכירה רשמית בבית הצדק העולמי כראש הדת וכאפוטרופוס של המקומות הקדושים לבהאיים ולקרנותיה באזור חיפה-עכו.
המרכז הבהאי העולמי