50 שנות נמל תעופה בן-גוריון

נמל התעופה בן-גוריון, המשמש כיום שער כניסה ויציאה ראשי אל מדינת ישראל, הוקם ע"י שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל כחלק מתוכנית נרחבת לסלילת שדות תעופה בארץ ישראל המנדטורית, תוך התחשבות בראש ובראשונה בצרכי האוויר המלכותי הבריטי (RAF). בשנת 1935הוחל בעבודות התשתית הראשונות ובאפריל 1937 נשלמו כבר ארבעה מסלולי בטון באורך שווה של 800 מטר וברוחב 100 מטר. עוד לפני כן, כשמסלולי הנמל היו עדיין עשויים כורכר כבוש, פקדו את השדה מטוסי דראגון ראפיד – דו-מנועיים של חברת התעופה המצרית "מיסראייר" בקו מקהיר שהוארך לאחר מכן לניקוסיה, ביירות ובגדאד.

עם השלמת סלילת המסלולים נתאפשרה פעולה של מטוסי נוסעים כבדים יותר ואלה החלו נוחתים בקצב הולך וגובר. KLM ההולנדית קישרה בין מערב אירופה למזרח הרחוק (אינדונזיה) דרך לוד במטוסי פוקר תלת-מנועים. חברת LOT מפולין טסה בקביעות בין וארשה ללוד במטוסי דאקוטה DS3 הצ'כית הפעילה אף היא שרות קבוע ממזרח אירופה דרך איטליה. אחד הקווים המשמעותיים ביותר היה זה של "אימפריאל אירוויז" הבריטית מלונדון לבומביי במטוסי חניבעל ואטלנטה גדולים.

ב- 1937 הוחל בבניית מוסך מטוסים (הנגאר) לקליטת מטוסי החניבעל של "אימפריאל - אירוויז". מוסך זה שנבנה בסיוע חברה גרמנית משמש עד היום את חברת אל-על למטוסי הבואינג הסילוניים. עם פרוץ מלחמת העולם ה-II  נוספו קווים מפאריס, בריסל וציריך, לרוב במטוסי DS3 של החברות הלאומיות. תחילת המלחמה באירופה צמצמה את הפעילות האזרחית והחל שלב הפעילות הצבאית. מדצמבר 1938 התמקמו בשדה טייסות של חילות האוויר הבריטי, האמריקאי והאוסטרלי בדרך להפציץ מטרות באירופה הכבושה.         

עם תום המלחמה בשנת 1945 , שבה אט אט הפעילות האזרחית בשדה להיקפה המלא והגיעה לשיאים חדשים ב- 1946 שבמהלכה נחנך לראשונה קו סדיר בין ארצות הברית לארץ ישראל במטוסי DC4 של חב' TWA. בסוף נובמבר 1947 מחריף העימות המזוין בין יהודים לערבים בארץ-ישראל ובתחילת 1948 פוסקות הנסיעות אל השדה וממנו בדרך היבשה. באפריל 1948 ננטש השדה ע"י עובדיו היהודים עקב המאורעות . הפעילות האווירית האזרחית הועתקה אז זמנית לשדה התעופה עין-שמר. ואולם תוך זמן קצר שב השדה לבעלות יהודית מלאה עם כיבושו ב"מבצע דני" ב- 10 ליולי 1948. עבודות שיקום השדה נמשכו מיולי עד נובמבר עת חודשה הפעילות הסדירה  ונחתה דקוטה צ'כית בטיסה מפראג ורומא.

ב- 15 לנובמבר הוקמה חב' אל-על וב- 31 ביולי 1949 בוצעה הטסה הישראלית הרישמית הראשונה לפאריז דרך רומא במטוס DC4. ב- 1950 החלה גם לפעול מלוד חברת "ארקיע" בטיסות פנים ארציות לאילת, מחניים וחיפה. בחורף 1951/2 הורחב מסוף הנוסעים ב- 36 אלף מ"ר והמסלול הראשי הוארך ל- 2400 מ'. כושר קליטת הנוסעים במסוף עלה ל- 1000 אלף בחודש. ב- 1953 הוקם בשדה "המכון הממשלתי לבדק מטוסים" שבתחילת שנות השישים שינה שמו ל-"התעשייה האווירית לישראל", במכון זה שופצו, תוקנו ונבדקו מאות מטוסים אזרחיים וצבאיים של גופים ישראליים וזרים כאחד. באוקטובר 1955 המריא  מטוס קונסטליישן של חב' אל-על לניירובי ויוהנסבורג וחנך בכך קשר אווירי ישיר ראשון מסוגו עם יבשת אפריקה. טיסות סדירות ראשונות במטוסי סילון נחנכו באפריל 1960 במטוסי קומט של חב' BEA מלונדון ואתונה. בינואר 1961 חנכה גם חב' אל-על קו סילוני ראשון במטוס בואינג 707 חכור לניו-יורק. במחצית שנות השישים כבר פעלו בלוד כסידרן 14 חברות תעופה. לעומתן פסק השדה לשמש כמסוף לטיסות פנים ארציות ואלו הועברו לשדה דב, צפונית לתל-אביב. ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. השדה הופגז ביום הראשון למלחמה ע"י סוללת תותחי "לונגטום" ירדנית ומטוסי קרב ירדניים "האנטר" התכוונו לתקוף את לוד מהאוויר.

לאחר מלחמת ששת הימים חל גידול מרשים בפעולה האווירית ונוספו חברות תעופה חדשות בהן "טארום" מרומניה, שהייתה לראשונה בחברות התעופה ממזרח-אירופה לאחר הפסקה ארוכה. ב – 1969 חזרה לפעול בשדה חב' ארקיע ונחנך מסוף הנוסעים הפנים-ארצי. מטוס הג'מבו הראשון נחת בנתב"ג כבר בשנת 1970 אך רק מקיץ 1971 החלה פעולה סדירה של מטוסים רחבי-גוף בשרות חב' "אל-על" . מטוסים אלה כבר הרכיבו כ- 40% מכלל הטיסות בשדה בשנות השמונים וחלקם בתנועה עוד צפוי לגדול. מלחמת יום הכיפורים שהחלה באוקטובר 1973 הביאה לירידה חדה בתנועה האווירית האזרחית ולעלייה מקבילה בתנועת מטוסי התובלה האמריקאית שהביאו דרך הנמל ציוד צבאי חיוני, מטוסי ענק מדגם C5A ו- C141 נחתו בנמל מספר פעמים ביום משך שבוע רצוף. דרך הנמל עברו גם שבויי צה"ל שהוחזרו ממצרים. בדצמבר 1973 נפטר רה"מ הראשון דוד בן-גוריון והממשלה החליטה להסב את שם הנמל על שמו. מאז ועד היום נחנכו קווי תעופה רבים ונוספו חברות תעופה חדשות והנמל החל יותר ויותר מקבל צביון של נמל תעופה בין-לאומי מודרני. בראשית שנות השמונים הגיע הנמל בפעם הראשונה לתנועה של יותר משלושה מיליון נוסעים בשנה ומתקני הנמל הורחבו והשתכללו בהתאם. משנת 1977/8 אחראית רשות שדות התעופה לתפעול לניהול ולפיתוח של נתב"ג . בתקופת ניהול הנמל ע"י הרשות הפך שדה התעופה להיות גן פורח, אולמות הנוסעים היו למקום שנעים להעביר בו את שעות הציפיה להמראות ומרבית המתקנים המבצעיים הובאו לרמה מקצועית גבוהה שבאה לידי ביטוי ממשי בבניית מגדל הפיקוח החדש שנחנך ב- 1985. בשנת ה- 50 לנתב"ג הוא הגיע לשיא יכולתו התפעולית, עוברים ושבים בו מדי שנה כ- 3 מיליון נוסעים. 40 אלף מטוסים וכ- 140 אלף טון מטענים.

 נועם הרטוך