המהפכה הצרפתית היוותה מפנה בתולדות צרפת ותחילת עידן חדש בדברי ימי העולם כולו. תחילתה ב- 1789 וסופה עם הפלת הקיסר נפולאון הראשון והשבת המלוכה ב- 1814. הסיבה היסודית למהפכה נעוצה באי-התאמה בין המבנה הפיאודלי של המשק והחברה הצרפתיים ובין השינויים, שהתחוללו בכלכלה וביחסי הכוחות במאות ה- 18-17. כמו כן, רעיונות חדשים של צדק טבעי, של כוח התבונה האנושית הופצו במערב אירופה מאמצע המאה ה- 18 וערערו את העקרונות והמסגרות המקודשים מזה דורות. הצלחת המהפכה האמריקאית בהשתתפות חיל מצב צרפתי, חיזקה את האמונה ביכולתו של האדם לשלוט בגורלו.
סירובן של האצולה והכמורה העליונה להשלים עם הריכוזיות הממלכתית ולתת את חלקן בנטל ההוצאות החריפו משבר כספי והביאו את המלך לזמן "אסיפת מעמדות", בה היו מיוצגים בנפרד האצולה, הכמורה והמעמד השלישי (הרוב המכריע של העם ובראשו הבורגנות אשר כוחה הממשי לא בא לידי ביטוי פוליטי). מיום כינוסה של האסיפה, מהלך העניינים יצא מכלל שליטה. כיבוש הבסטיליה – בית סוהר מבוצר בלב פאריס – על-ידי המוני העם ב- 14 ביולי 1789 סימל את המגמה להפלת המשטר הישן ועד היום זהו תאריך חגה הלאומי של צרפת. קשיים פנימיים והעוינות המאורגנת של כל מלכי אירופה הביאו להקצנתה של המהפכה , לנפילת המלך, להוצאתו להורג ולקורבנות רבים. הבורגנות שאפה לממש את הישגיה הפוליטיים והעלתה לשלטון קצין צעיר ומוכשר שלימים הכתיר עצמו לקיסר צרפת, הוא נפולאון הראשון. בתום עשר שנים של מלחמות אין-קץ נגד אירופה המלוכנית המאוחדת, הופל נפולאון ובית המלוכה שב לצרפת.
עד המהפכה, חיו היהודים בשולי הממלכה במעמד נחות של נסבלים. קשה במיוחד היה מצבם של היהודים האשכנזים שבמחוזות המזרחיים. החלטת האסיפה הלאומית הצרפתית ב- 27 בספטמבר 1791 להעניק ליהודים שוויון זכויות וחובות ("אמנסיפציה") פתחה לראשונה מתחילת ימי הביניים את שערי החברה בפני היהודים. הכרעה זו נבעה גם מנאמנות המהפכנים לעיקרי אמונתם וגם מרצונם לראות את היהודים מתבוללים סופית בחברה הכללית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באמרתם: "ליהודי כפרט – ליהודים כעם – לא כלום" . המהפכה הצרפתית מהווה ראשית חדשה בתולדות עם ישראל, תקופה בה האתגר הוא להישאר יהודי לא מאחורי חומות גטו, אלא, בחברה חופשית ופתוחה.
רישומה של המהפכה הצרפתית לא נימחק עם שיבת המלך לצרפת. השפעתה הלכה והתרחבה והרעיונות העיקריים שבאו לידי ביטוי ה"הצהרת הזכויות של האדם והאזרח" הוסיפו לקונן בלייבם של רבים והקרינו על כל עמי תבל. סיסמת המהפכה "חירות שוויון, אחווה" חרותה עד היום על דיגלן של כל התנועות הדמוקרטיות בעולם כולו.
ד"ר אלי בן-גל
הבול שבמרכז מראה הפגנת שמחה סביב "עץ החירות" משמאל, המונים חמושים לפני הבסטיליה; מימין נוסח צו האמנסיפציה על רקע חיילי המהפכה; מעל הבול סמל 200 שנה למהפכה הצרפתית : הציפורים המסמלות חירות, שוויון ואחווה. בגיליון מופיע גם סמל תערוכת הבולים העולמית "פילקספרנס 89".