החל משנת 1968 נערכות בירושלים העתיקה חפירות ארכיאולוגיות בהיקף בלתי שגרתי. חפירות אלו נערכות ללא הפוגה ומשתתפים בהן הרבה מתנדבים מכל ארצות העולם. כתוצאה מחפירות אלו קיבל מחקרה של ירושלים דחיפה גדולה. הידע שנרכש בלמעלה משמונה שנים רצופות של חפירות עולה היום על הידע בן מאה השנים שנרכש במחקר תולדותיה של ירושלים. תולדותיה של ירושלים זכו בעקבות חפירות אלו לאפשרות של הארה מכיוונים חדשים ובמקרים מסוימים אף לכתיבה ושיחזור של פרקים חדשים בקורות העיר, בתקופות השונות. סידרה בת חמישה בולים אינה מאפשרת אומנם לתאר את כל הידע שנרכש והיא אך יכולה לרמוז על מספר מן התגליות. הארכיאולוגיה מעלה שני סוגים של ממצאים: הממצא הארכיטקטוני, חומות, בניינים, גרמי מדרגות, קטעי רחובות ודומיהם, וממצא חפצים הכולל כלי יום-יום, מטבעות, תכשיטים ודומיהם. עיקר התגליות בחפירות בירושלים שייך לתחום הארכיטקטוני אך גם ממצא החפצים היינו רב ביותר ובהם רבים היכולים לפאר כל מוזיאון.
בסדרת בולים זו נבחרה הדרך להצגת הנושא ע"י ממצאים מתחום הארכיטקטורה ומתקופת שונות. כדי לא לקפח את הממצא הקטן הובאו חפצים שונים בשבליי הבולים אשר תואמים תמיד את התקופה של הפריט הארכיטקטוני המופיע בבול עצמו. בבולים מופיעים הפריטים הארכיטקטוניים כפי שהם נחשפו בחפירות, דהיינו בחורבנם או במצבם הארכיאולוגי. לשם השלמת התמונה והבהרתה הובאו שחזורים של הפריטים הארכיטקטוניים על מעטפת היום הראשון.
על הגבעה המערבית באזור הרובע היהודי, נחשפה חומה מרשימה המדהימה בעובייה. חומה זו היא מימי ממלכת יהודה בשלהי הבית הראשון, מימי המלך חזקיהו (סוף המאה השמינית לפנה"ס). תגלית זו מאפשרת לעמוד עתה על ממדי התפשטות ירושלים בימי בית ראשון, התרחבותה ועוצמת ביצוריה. ביצורים שנפלו בסופו של דבר בפני נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס. בשובל הבול מופיעה חרפושית (Scarab) ובה דמות גריפון (Gryphon) במיטב הסגנון של ממלכת יהודה במאה השמינית. על מעטפת היום הראשון שחזור מתאר חומות העיר לפי התגלית החדשה.
עוד לפני למעלה ממאה ושלושים שנה גילה החוקר האמריקאי הנודע אדוארד רובינסון את שרידיה של הקשת הזו. עד לחפירות האחרונות היה מקובל שקשת זו הנה אחת משבע קשתות גדולות שיצרו גשר בין העיר העליונה לבין הר הבית, בתקופת הבית השני. לימוד נושא הקשת והחפירות בסביבתה העלו שהקשת מהווה חוליה אחרונה במערכת עליה מהרחוב הראשי שלמרגלות הר הבית אל האולם המפואר שהתנשא בדרום הר הבית, דבר התואם את תיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו. הייתה זו הקשת הגדולה ביותר שנבנתה בעולם הקלאסי כולו, ואין דומות לה בכל האימפריה הרומית בת זמנה. בשובל מופיע חותם (Gem) המתאר קערה ובה פירות וקרני שפע (Bowl with fruit and cornucopiae) מתקופת בית הורדוס. על מעטפת היום הראשון מופיע שחזור של מערכת "קשת רובינסון" לפי התפיסה החדשה בעקבות החפירות .
חזיתו של הר הבית הייתה בכותל הדרומי. בכותל זה נמצאו שערי הכניסה המרכזיים להר הבית בתקופת הבית השני, הלוא הם שערי חולדה. החפירות חשפו את גרם המדרגות שלפני שער חולדה המערבי. גרם מדרגות שרוחבו 65 מטרים ואשר ממחיש את ביקורי רבבות עולי הרגל שבאו לפקוד את המקדש בימי החגים. תגלית זו מבהירה את מערכות התנועה והכניסה מן הכיכרות והרחבות הגדולות שבחזית הר הבית לחצרות המקדש גופן. גם כאן הממדים הם מן המרשימים והגדולים של גרמי המדרגות למקדשים במאות הראשונות לפני ולאחרי הספירה. על שובל הבול מופיעה קערת חרס טיפוסית לתקופת בית שני בירושלים. קערה דקיקה זו המצויירת בעיטורי צמחיים מעשה אמנות מעולה, שייכת לקבוצת כלי חרס האופיינית רק לירושלים של תקופת בית שני. על מעטפת היום הראשון מופיע שחזור החזית של הר הבית בדרום ומערכת השערים, המדרגות והרחבות שלפניהם.
בניין מן התקופה הביזנטית (מאות 7-6 לס"ה)
במאות ה- 7-6 לס"ה השתרעה למרגלות הר הבית שכונת מגורים ובתים ממנה נחשפו בחפירות אלו בתי מגורים פרטיים באזור מעולה, מעין וילות. הבניינים בני קומותיים ומחצה, מאופיינים ע"י חצר מרכזית וחדרים מסביבה. לרבים מן החדרים רצפות מוזאיקה ומערכות ניקוז מים ואיסופם לבורות. באחדים מן הבתים נמצאו כלי יום יום רבים. מהם עשויים חרס ומהם עשויים ברונזה. בירושלים של הקיסרים הנוצרים-הביזנטיים הייתה פעילות בנייה ענפה הן ציבורית והן פרטית והשכונה שלמרגלות הר הבית מלמדת על הרמה הגבוהה הן בתכנון והן בביצוע של שכונות המגורים באותם הזמנים. בבול זה מופיע דגם של מבנה מגורים מן השיכון כפי שהוא נחשף בחפירות. על שובל הבול זרוע של מנורת ברונזה שנמצאה באותו בניין, (Arm of bronze lamp) . במעטפת היום הראשון שחזור של מבנה הוילה מן התקופה הביזנטית.
אחת התגליות הארכיאולוגיות המרתקות והחשובות מצויה בחשיפתם של מספר בנייני מלכות ובהם ארמון, שנבנו למרגלות הר הבית בראשית ימי האיסלם (ראשית המאה ה- 8 לס"ה). המוסלמים קדשו את ירושלים ובנו בה את מסגד אל-אקצה ומבנה כיפת הסלע. הדבר קרה בסוף המאה ה- 7 לס"ה ובראשית המאה השמינית, בימי שלוט השושלת שמרכזה היה בדמשק. מעט מאוד ידוע על מפעלי אותה השושלת, ובמיוחד בירושלים, מהתעודות הקדומות. והנה באה החפירה עתה, וחשפה שפרט לבנייה בתוך הר הבית מצויה בנייה ציבורית בממדים ענקיים גם מחוץ להר הבית. תגלית זו מוסיפה נידבך נוסף בקורות ירושלים. בבול מופיעה פינה של חדר ובו עמוד מקומת הקרקע של ארמון החליפים בירושלים. על השובל מופיע קטע של טיח מצוייר מקיר הארמון האומאי. (Painted plaster fron wall in Omayyad Palace) . על מעטפת היום הראשון שחזור של מבנה הארמון בהתייחסותו למתחם הר הבית.
מאיר בן-דב