בול מחקר הסרטן

 בעידן המודרני של המדע בו אנו חיים, ולאור ההתקדמות הדרמטית שהושגה במחקר הבסיסי והשימוש כאחד – טבעי הוא שהמלחמה במחלה הממארת ביותר של תקופתנו – הסרטן – תתקדם במרץ והחלטיות גדלים והולכים. מלחמה זו, שתי הדרכי פעולה לה: המחקר, ורישומו הקליני; כמה תלויים הם זה בה נוכל להעריך רק אם נדע להבין מה מסובכת היא בעיה זו. הסרטן איננו מחלה אחת אלה רבות. אופן התהוותו הנו מסובך, ובטיבו שונה הוא מאוד מרובן של המחלות האחרות. הסימנים (סימפטומים) שלו אינם אחידים, הם סתמיים מאוד וקלים בשלביה המוקדמים של מחלה – דווקא הזמן בו הטיפול היינו בעל הסיכויים הטובים ביותר להבראה מלאה. אלו הן רק כמה מן הבעיות הרבות אשר החוקר עומד בפניהן.

ישנם צדדים רבים לבעיית הסרטן החורגים מתחום הדיאגנוזה והטיפול. מחקר בסיסי, למשל, בדרג המעבדתי (כפי שהוא מבוצע בישראל, באוניברסיטה העברית – ביה"ס לרפואה "הדסה" בירושלים, במכון ויצמן למדע ברחובות, ובמרכזים אחרים) – אפשר לראות בו השקעה לזמן ארוך אשר הישגיה המעשיים ישמשו בעיקר את הדורות הבאים. צדדים אחרים כוללים חינוך בריאותי, שחשיבותו גדולה במיוחד למניעת הסרטן, מרכזים לגילוי מוקדם של הסרטן בקרב האוכלוסייה הבריאה לכאורה, טיפול סוציאלי וסוגים אחרים של טיפול ביתי לחולים ששוחררו מבתי-חולים, וכיו"ב (כל אלה מנוהלים וממומנים על ידי האגודה למלחמה בסרטן בישראל), וכן איסוף בקנה-מידה ארצי של סטטיסטיקה על הסרטן בארצנו, כגון  רישום מקרי הסרטן הממומן במשותף על ידי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן בישראל. בניגוד להרגשה הכללית של אימה וייאוש השוררת בציבור עקב הרושם שהתקדמות כה מעטה הושגה עד כה במציאת דרכי ריפוי יותר יעילות למחלה זו - ישנה בקרב המומחים הכרה הולכת וגוברת של אופטימיות מפוכחת, ובמיוחד במה שנוגע לסיכויים למניעת הסרטן. הרחבה נוספת של המחקר בכל הדרגים מוצדקת היא, הואיל וזו הדרך היחידה להשגת הפריצה הסופית.

 י.ב.