לשכת ירושלים של בני ברית נוסדה בשנת תרמ"ח 1848 והקמתה מהווה את ראשית פעולת מסדר בני-ברית בארץ ישראל. בעקבות ייסוד לשכת ירושלים נוסדו לשכות נוספות של בני ברית בישובים אחרים ומסדר בני-ברית התרחב בארץ-ישראל המנדטורית ובמדינת ישראל העצמאית. לשכת ירושלים הייתה חלוצה ושמשה דוגמא מאז ייסודה לגבי הרבה מהפעילות המתחדשת בארץ-ישראל. אחדות מהפעולות הן:
- הקמת ספרייה, שהייתה לספרייה הלאומית והקמת ספריות בכל רחבי הארץ.
- הקמת הישוב מוצא ועידוד התיישבות של בני הארץ.
- הקמת שכונת בית וגן בירושלים ושכונות בארץ-ישראל.
- הפיכת השפה העברית ללשון חיה והקמת ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית.
- מלחמה במיסיון.
- הקמת גני-ילדים עבריים ראשונים.
- לימוד שפה והשכלה לבני הישוב הישן.
- פעולות לביטוי התנגדות להגבלת העלייה לארץ-ישראל.
- מיזוג העדות .
מסדר בני ברית היינו מסדר עולמי עם סניפים ביותר מ- 40 ארצות, ומרכזו בארה"ב. במסדר בני-ברית במדינת ישראל אלפי חברים וחברות, שבעבודה התנדבותית מסורה, מפעילים תכניות חברתיות ותרבותיות רבות הקשורות לכל ענפי החיים. שומרים על קשר הדוק עם סניפי בני-ברית בכל ארצות הגולה ויחד אתם פועלים בבעיות יהודיות עולמיות. יסוד לשכת ירושלים והקמת מסדר בני-ברית בארץ-ישראל הם מסמלי ההתחדשות של שיבת העם לארצו. בין מייסדי לשכת ירושלים אישיים מרכזיים בתולדות היישוב, ביניהם: זאב הרצברג, אליעזר בן-יהודה, דוד ילין, יוסף מיוחס, אפרים הכהן, ישעיהו פרס ואחרים.
פרופ' יצחק מאיר