בולי "חלונות שאגאל (I)

 יצירתו של מארק שאגאל

שנים עשר חלונות הזכוכית הצבעוניים, הנם כליל-תפארתו של בית הכנסת הנמצא בבית החולים האוניברסיטאי של "הדסה" בעין כרם. חלונות נפלאים אלה הזוהרים באור יקרות והמסמלים את שנים עשר בני יעקב, אבות שנים עשר שבטי ישראל, הנם אבן שואבת למבקרים הרבים בירושלים.

כל אחד מהם מתנשא בזוהרו לגובה של 3.5 מטרים ולרוחב של 2.5 מטרים והוא גדוש סיפורים מן התורה. כל חלון מספר לא רק על קטע מכתבי הקודש במשך תקופה של 3700 שנים, אלא גם רומז על חלקו של כל שבט משנים עשר השבטים בחיי עם ישראל. בכל חלון מופיע, בכתב עברי, שם השבט וכן גם בית כפרי קטן מאלה שהיו מצויים בעיר מולדתו של הצייר, ויטבסקי שבערבות רוסיה, בה נולד בשנת 1887 ובה בילה את ילדותו ושנות נעוריו.

שאגאל קיבל ברצון את הזמנת "הדסה" – ההסתדרות הציונית של נשי אמריקה – ליצור יצירה אשר תקשט ותפאר את בית הכנסת החדש שבהרי יהודה. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, הוצבו בחודש פברואר 1962 החלונות במקום המיועד והוכרו מיד כשיא הקריירה האומנותית הארוכה והמפוארת של מארק שאגאל.

לאה, אישתו הראשונה של יעקב אבינו, הייתה אמם של שישה מבניו: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, זבולון ויששכר. בספר בראשית פרק מ"ט 4-3, מסופר על ברכת יעקב לבניו על ערש הדווי, כאשר בפנותו לראובן אמר" …" בכורי אתה…פחז כמים…" ומכאן מקור הצבע הכחול השולט בחלונו של ראובן.

הכחול בולט גם בחלונו של שמעון, אולם כאן הוא מהול באדום, צהוב וירוק. שמו של שמעון קורן ממעגל כתום ברקיע ולרגליו מופיע בעברית הפסוק "…ארוך אפם כי עז ועברתם כי קשתה…" (בראשית מ"ט 17). יעקב כנראה לא יכול היה לסלוח לשני בניו על שנטלו את החוק בידיהם ונקמו את חטיפת אחותם דינה.

חלון הזהב של לוי הוא כנראה הקליל והעליז מכולם בסגנונו. השם מתנוסס באותיות עבריות מעל למגן דוד, כאשר מתחתיו מופיעים לוחות הברית, שומרים ומוגנים על ידי מנורות מפוארות, ועליהם חרוטה ברכת משה כי בני השבט הזה "…יורו משפטיך ותורתך לישראל…" (דברים ל"ג 10) .

גדולה הייתה השפעתו של יהודה על תולדות עם ישראל. בנחלת בני יהודה הכוללת את הרי יהודה כשעין כרם נמצאת במרכזם, הייתה גם ממלכת יהודה אשר התקיימה דורות רבים. שאגאל מסמל את היעוד המלכותי של יהודה בארגמן עז של הרקע, בכפות הידיים הנשואות בברכה ונבואתו של יעקב" "…ישתחוו לך בני אביך…"(בראשית מ"ט 8).

זבולון, שבט של יורדי ים, מיוצג, בעזרת מים רבים השורצים דגה, כשצבע שקיעת השמש האדום שולט בו. סירה בהירת מפרשים מזכירה את דברי יעקב "…זבולון לחוף ימים והוא לחוף אניות…" (בראשית מ"ט 13).

חלונו הירוק ומלא השלווה של יששכר, משקף שדות מרעה ירוקים שופעים תבואה, עצים, פרחים, וגפנים, ואת ההבטחה לשפע ברכת האדמה. אדמות שבט יששכר היו בגליל התחתון הפורה, מקום עליו יכול היה יעקב לאמור: "…וירא כי טוב ואת הארץ כי נעמה…" (בראשית מ"ט 15).

 ס.מ.