דו-קיום: אדם – בעלי חיים
עופות ומטוסים
מיקומה המיוחד של ישראל בצומת של שלוש יבשות, היווה משחר ההיסטוריה מוקד רב-עוצמה למתחים פוליטיים בין-לאומיים. מאידך, מהווה מיקומה של ישראל "צוואר בקבוק" וצומת נדידת ציפורים שכנראה אין שני לו בעולם כולו. מהמחקרים שנעשו בשני העשורים האחרונים. עולה כי כ- 500 מיליון (!) ציפורים נודדות חולפות פעמיים בשנה במרחב האווירי המצומצם של ישראל, ההופכת בהדרגה למדינה אליה "עולים לרגל" חובבי ציפורים מכל העולם הבאים לצפות בתופעות הטבע המופלאה של הנדידה.
עם זאת, הנדידה המסיבית יצרה בעיית בטיחות-טיסה חמורה ביותר למטוסי חיל האוויר וגרמה לסיכון חמור של חיי טייסיו. מחקר המשותף לחיל-האוויר, החברה להגנת הטבע, משרד המדע ואוניברסיטת תל-אביב, תוך שילוב של אמצעים שונים הכוללים מטוס קל, דאון ממנוע, מזל"טים, מכ"מים וצופים מן הקרקע, הצליח להפחית את מספר התאונות ב- 88% ולחסוך לחיל-האוויר כ- 360 מיליון דולר בלא להתייחס כמובן לחיי הטייסים.
בימים אלה מקימה אוניברסיטת תל-אביב בשיתוף החברה להגנת הטבע ועמותת "יד לשריון" בלטרון, מרכז לחקר נדידת ציפורים באתר "יד לשריון" בלטרון. המרכז יעסוק במגוון נושאים הקשורים לנדידה: מחקר, חינוך, תיירות טבע (Eco-tourism) באזורנו ושימור טבע. כולם יתמקדו בתרומה לקידום תהליך השלום באזור בסיסמה "הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות". פרטים ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.birds.org.il.
ד"ר יוסי לשם
המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
חיות מחמד
הקשר בין בעלי החיים לאדם קיים כבר אלפי שנים. בעבר השתמשו בבעלי-חיים בעיקר כמקור מזון וככוח עבודה, לצד החזקתם וטיפוחם כחיות מחמד. גידול בעלי החיים למטרות חברה ושעשוע החל במצרים העתיקה והתפשט בעולם כולו. חיות מחמד משמשות חברה לבעליהן, מהוות סמלי מעמד בחברות מסוימות, ומשמשות לעזר ולמטרות רבות ומגוונות.
הסיבה הנפוצה ביותר להחזקת חיות המחמד בחברה המערבית נובעת מהצורך בחברה וביחס אוהד ואוהב ללא תנאי. בעוד שרוב בעלי החיים המבויתים מספקים תועלת כלכלית או מעשית. התועלת בגידול חיות מחמד לשם חברה נובעת מעצם הקשר בין בעל-חיים לבין בעליו.
בשנים האחרונות גבר העניין בתרומתם של בעלי-החיים לבריאותו הפיזית והנפשית של האדם. מחקרים מדעיים מראים שלבעלי-חיים יש השפעה תרפואיטית (מרפאה) על האדם במישור הנפשי ובמישור הפיזיולוגי. הקשר ההדוק והנפוץ ביותר בין האדם לבעלי-החיים בעולם המערבי הוא הקשר לכלבים ולחתולים. במסגרת קידום נושא זה בישראל מוקם היום במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב פרוייקט "חיות וחברה" לחקר יחסי גומלין בין אנשים לבעלי-חיים.
פרופ' יוסי טרקל
ראש המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
דולפינים
בחופי הים התיכון של ישראל ומפרץ אילת חיים דרך קבע עשרות דולפינים ולוויתנים קטנים השייכים לסדרת הלויתנאים Cetacea. יש להדגיש כי הדולפינים המופיעים בבול והלוויתנים הם יונקים ימיים ולא דגים. אוכלוסיית הדולפינים בחופינו מורכבת ממספר להקות, 5-4 פרטים בממוצע בלהקה. המינים הנפוצים הם דולפינן ים תיכוני, דולפין מצוי וסטנלה מפוספסת. אוכלוסיית הדולפינים הים תיכונית פרושה מראש הנקרה בצפון ועד לחוף דוגית בדרום. הדולפינים, בעיקר מהמין דולפינן ים תיכוני, יוצרים קשר הדוק עם ספינות הדייגים – המכמורתנים, אליהן הם מגיעים על מנת לזכות ב"ארוחה חינם": הדולפינים אוספים את הדגים הבולטים מהרשת וממשיכים לדרכם. שייטים המפליגים בים: אנשי חיל הים, דייגים ושייטי יאכטות פוגשים לעיתים את הדולפינים החביבים כאשר הם רוכבים על גל החרטום ומשחקים עם זרמי המים שנוצרים סביבו, בדומה לגלישת גלים. מפגשי אדם – דולפין נעשים ביוזמת הדולפינים המתקרבים אלינו, בני-האדם, מתוך סקרנות. בימים אלו הוקם מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל, הנמצא בחסות המרכז ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, והמשרד לאיכות הסביבה. זהו המאמץ הראשון והיחידי במזרח התיכון להקמת גוף פעיל לשמירה וחקר יונקים ימיים החיים באגן הים התיכון המזרחי ובמפרץ אילת. המרכז ממוקם בבית הספר הימי "מבואות ים" במכמורת.
עוז גופמן
מחמל"י – המרכז ללימודי ים, אוניברסיטת חיפה
מעצבת הבול – קטי מסינג נולדה בעיר דרזדן, גרמניה 1965. למדה באקדמיה לאמנויות בבודפשט, ועלתה ארצה מהונגריה ב- 1991. לומדת במכללת ויצ"ו – קנדה לעיצוב, במגמה לעיצוב גרפי בשנת לימודים רביעית ואחרונה.