המשחק נפוץ בכל התרבויות ונמצא בכל הדורות מאז ימי קדם. אוניברסלית המשחק ורבגוניותו הולידו הסברים והגדרות שונים: הפסיכולוג האמריקאי סטנלי הול ראה במשחק חזרה על שלבים שונים בהתפתחות המין האנושי. אחרים ניסו לתארו כקאתרזיס, כלומר המשחק מאפשר למשחק בו לשחרר ולטהר עצמו מדחפים ומרגשות "אסורים" ככעס וכתוקפנות. אחד מגדולי חוקריו של המשחק, הפסיכולוג הגרמני ק. גרוס, תפס את המשחק כפעילות תכליתנית המיועדת לאמן את היחיד ולהכינו לתביעות החיים בעתיד.
אף שחלוקת הדעות בנוגע למהותו, דומה שרבים מסכימים ביחס לערכו, ובפרט ביחס לערכו החינוכי. כך למשל, בצד היותו פעילות מהנה מהווה המשחק אמצעי חינוכי חשוב. שכן לשחק במשחק פירושו לכבד מערכת כללים נתונה ובכך יש כדי לפתח את סגולותיה של אישיות עצמאית בתוך מסגרת ציבורית.
בוועדה האירופית של מנהלי הדואר והטלפון (C.E.P.T) נבחרו משחקי הילדים כנושא המשותף לבולי אירופה . ישראל מנפיקה סדרת בולים בנושא ומייחדת אותם למשחקי מחשב. שילובם של המחשב והבולים רומז על נקודות המפגש החיוביות ביניהם: המחשב מסייע כיום לבולאים בקיטלוג, בתיעוד אוספים ובניהול תערוכות בולים. כמו כן, מרבים להיעזר בגרפיקה דהיום בכשריו של המחשב: דוגמא לכך משמשת סידרת בולים זו, אשר צוירה באמצעות מחשב. בסדרת הבולים שמנפיק השירות הבולאי מוצגים שלושה משחקים נפוצים: כדורסל, שחמט ו"מרוץ מכוניות".
משחקי הכדור – שמיוצגים בסדרת הבולים על ידי משחק כדורסל – מופיעים כבר בציור קיר ממצרים מן המאה ה- 18 לפנה"ס . בציור הקיר מופיעות ארבעת נערות משחקות בכדור. הכדורים היו עשויים מסיבי פפירוס או פשתן.
למחשב, המיטיב לשחק בשחמט, קדמו מכונות-שחמט, שהופעלו, ככל הנראה, באמצעות שחקני שחמט נסתרים. ב- 1769 המציא פרקש קמפלן מכונת שחמט שכונתה "התורכי" היה בובת אדם חבושת מצנפת ומחוברת לשולחן. במגירות השולחן הורכבה מערכת גלגלי שיניים שהפעילה, כביכול, את המכונה. למעשה הוסתר בתוך המכונה שחקן שחמט שהפעיל את זרועו של "התוכי". מרוץ מכוניות הוא משחק "מודרני", אולם יסודותיו – אתגר, מתח, שליטה וזריזות – משמשים מרכיבים במשחקים רבים.
כך אף שמבעד לצג המחשב נדמים המשחקים כהמצאות דורנו וכ"קניננו" הרי להם, לאמיתו של דבר, גלגולי משחקים מזמנים שונים על כלליהם בעטיפתם המודרנית.
גדעון כץ