גידול בקר לחלב בישראל – 70 שנה להתאחדות מגדלי הבקר
את סיפור גידול הבקר לחלב בישראל ניתן להתחיל ב- 1880, עם הקמת הרפת ב"מקווה ישראל", ומאוחר יותר עם הקמת הרפת ב"בן שמן", כשתנובת החלב הממוצעת לפרה הייתה כ- 1500 ליטר לשנה. כחלק מהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל הוקמו יישובים חקלאיים ברחבי הארץ, וענף הרפת שימש כענף המרכזי בכל מושב בקיבוץ. עדרי חלב בקריית ענבים, בית אלפא, באר טוביה וביישובים נוספים הפכו למאגר הידע והניסיון של גידול הבקר, שממנו למדו משקים צעירים.
הבקר המקומי – ה "בלאדי" וה"דמשקאי" המאוקלמים טוב באזור – נמצאו מתאימים לרפת חלב מודרנית, המבקשת להגיע לתנובה גבוהה. לשם שיפור התנובה הובאו לארץ פרים הולנדיים מגזע ה"פריזי", ומאוחר יותר ה"הולשטיין", ובאמצעותם בוצעה "הכלאת דחיקה" של הגזעים המקומיים. בכל דור חדש אחוז הדם של הבקר האירופי עולה תוך ברירה טבעית,
כשכל פרה שאינה מתאקלמת ואינה מגיבה כצפוי – מוצאת מהעדר.
השבחה גנטית זו מביאה ליצירת הבקר "ישראלי הולשטיין" – בקר ממוצא אירופי, אך מאוקלם לאזורנו. על הבול מופיעה הפרה רווית 709 מקיבוץ סמר, בת למשפחה מצטיינת בתנובתה. בחמש תקופות חליבה הניבה כ- 90,000 ליטר חלב, והיא אם לפרי רבייה.
ב- 1926 הוקמה "התאחדות מגדלי הבקר", ארגון שחברים בו כל מגדלי הבקר לחלב בישראל. התאחדות מגדלי הבקר, המנהלת את "ספר העדר" וביקורת החלב, הביאה להקמת מכוני הזרעה ושירות וטרינרי "החקלאית". 14 מכוני הזרעה שפעלו בשנות ה- 50 אוחדו, וכיום יש שני מכוני הזרעה: "און" ליד קיבוץ שריד, ו"השירות להזרעה" ליד קיבוץ חפץ חיים. שני מכונים אלו איחדו לאחרונה את משק הפרים, בדרך לאיחוד ארגוני מלא.
התאחדות מגדלי הבקר יזמה תוכניות לניהול עדרי החלב באמצעות מחשב אישי, הקשור ישירות למאגר נתונים גדול, המשרת את "ספר העדר" ומעבדת החלב הארצית לבדיקת שומן, חלבון, לאקטוזה ותאים סומאטיים – בדיקות המבוצעות לכל פרה פעם בחודש. נתונים אלו משמשים להערכת יכולתו הגנטית של כל פר. ישראל מובילה כיום בעולם עם תנובה שנתית ממוצעת לפרה של 10,000 ליטר חלב, 320 ק"ג שומן ו- 310 ק"ג חלבון. בישראל נחלבות כ- 110,000 פרות בשנה. עבודת ההשבחה הגנטית, התורמת כל שנה לעלייה של כ- 130 ק"ג בתנובת החלב, מבוצעת על-ידי 300 פרים, שמהם מופקת הזירמה. עבודת ההזרעה מבוצעת על ידי כ- 40 טכנאי הזרעה, המזריעים כ- 170,000 פרות ועגלות.
הזירמה המופקת מהפרים מוקפאת בחנקן נוזלי לטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס, ונשמרת בטמפרטורה זו עד להפרשתה לפני השימוש.
טיבו ושמו של הבקר הישראלי הביאו לכך שכ- 30 ארצות רכשו בישראל זירמת פרים ישראליים, בערך כספי של כ- 2 מיליון דולר. לשם השבחת הבקר בארצותיהם. בין ארצות אלו יש לציין את הולנד, ספרד, הונגריה ועוד.
ב- 1995 ייצרו בוקרי ישראל כמיליארד ליטר חלב, כשצריכת החלב בישראל היא כ- 200 ליטר לנפש לשנה. תהליך השלום הקורם עור וגידים יאפשר לישראל להתבסס כמרכז גנטי ומאגר ידע אזורי, שישמשו להקמת עדרי חלב "ישראלי הולשטיין" בכל מרחב המזרח התיכון.
דן קלי
מנהל מדעי
השירות להזרעה מלאכותית