ארתור רובינשטיין נולד בשנת 1887 בפולין. הוא החל לנגן בגיל 3 ואת הקונצרט הראשון ערך בהצלחה בברלין בגיל 11. הופעתו הראשונה בארה"ב הייתה בפילדלפייה ב- 1960. אחרי מלחמת העולם הראשונה קבע את מושבו בניו-יורק, וממנה ערך סיבובי קונצרטים בספרד ובאמריקה הלטינית. ב- 1946 קיבל נתינות אמריקאית. רובינשטיין נחשב בתחילה לפרשן מעולה של שופן, אבל במרוצת הזמן כלל הרפרטואר שלו גם יצירות משל מלחינים מהתקופה הטרום-קלאסית ועד למוסיקה בת זמננו. הוא היה מקובל כאמן בעל ראיה חודרת ומעמיקה והקונצרטים שלו היו מקור משיכה לקהל שוחר מוסיקה מגוון. רובינשטיין נודע כאמן המרבה בהופעות – לפעמים ערך כ- 150 קונצרטים בשנה. רבים למטרות צדקה. הוא הרבה לנגן ולהקליט גם מוסיקה קאמרית – עם חפץ, פוירמן פיאטיגורסקי ועוד. רובינשטיין לא היה אמן המסוגר במגדל-שן, אלא היה מעורה במתרחש סביבו; לא אחת נשא קולו נגד עוולות, והיה בעל תחושת הזדהות עם העם היהודי ועם מדינת ישראל.
וכך אמר עליו נשיא המדינה חיים הרצוג:
"לאורך חלק הארי של המאה, העניק ארתור רובינשטיין לקהל מאזיניו ברחבי תבל את ההשראה והחדווה הגלומות באמנותו הנעלה. עם זאת נמנה הוא עם המעטים שבין בחירי האמנים אשר אינם מצטמצמים בדלת אמותיה של המוסיקה בלבד ואשר לבם נתון גם לבני אדם. ביחסו החם והנלבב לאדם באשר הוא אדם לא פסק ארתור רובינשטיין מעולם לחוש בקשר האמיץ שבינו לבין עמו שלו – עם המחדש ימיו כקדם בארץ-ישראל. זיכרונות על אביו ועל ימי ילדותו שזורים וארוגים ברגשותיו העמוקים וביחסו החם למדינת ישראל ולעם היושב בתוכה"…
ארתור רובינשטיין הוא נחלת העולם כולו, אך בתוך תוכו היו לבו ומחשבתו נתונים תמיד לאומה הצעירה בישראל, לה העניק את מלוא תמיכתו. הוא לא חסך בתרומות נדיבות ומשמעותיות לפיתוחה התרבותי ולהאדרת מעמדה הבין-לאומי של מדינתנו. ברוח זאת, הסכים לערוך תחרות בין-לאומית לפסנתר על שמו בארץ, ומשאלתו האחרונה הייתה להיטמן למנוחות עולמים באדמת ארץ-ישראל, בירושלים. ארתור רובינשטיין נפטר בשנת 1982 ואפרו נטמן בירושלים.
בישראל הונצח שמו של ארתור רובינשטיין, עוד בחייו: הקתדרה למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, יער רובינשטיין בירושלים ואגודת ארתור רובינשטיין הבין-לאומית למוסיקה. שאחת מפעולותיה היא התחרות הבין-לאומית לפסנתר על שמו. התחרות מתקיימת במדינת ישראל מאז 1974 כל שלוש שנים. משתתפים בה אמנים צעירים מרחבי העולם ומישראל והיא רכשה לעצמה מוניטין בין-לאומי. רובינשטיין עצמו ראה בתחרות אפשרות לקידומה התרבותי של מדינת ישראל והעניק למארגניה את רישומי דיוקנו, מעשה ידי פיקסו, ששימשו יסוד ותרומה להקמת הקרן לטובת התחרות . על פי הרישומים האלה עוצב גם הבול המוקדש לארתור רובינשטיין. הן הופעת הבול והן התחרות הבין-לאומית החמישית לפסנתר ע"ש רובינשטיין, שתיערך באפריל 1986, משתלבות עם שנת האמנויות בישראל ופותחות את מסכת האירועים החגיגיים בעולם במלאות מאה שנה להולדתו של האמן היהודי הדגול.