התיאטרון הקאמרי נוסד בחודש דצמבר 1944. עם ייוסדו הקיף את כל התחומים של העשייה התיאטרלית, למן בחירת הרפרטואר ועד לעיצובה של התפאורה, וכל זאת נעשה בידי חבורה של שחקנים צעירים ובראשם הבמאי יוסף מילוא, אשר היה מנהלו האומנותי ומעצב דרכו של התיאטרון. בניגוד לנוסח שהיה מקובל עד אז על הבמות בארץ, הגיש האנסמבל הצעיר לקהל הצופים הצגות בבימוי מודרני ובסגנון משחק ריאליסטי, תוך שימוש בעברית חיה, יומיומית, שהשחקנים התבטאו בה בטבעיות וללא פאתוס תיאטרלי. הרעננות ו "רוח הזמן" שהקאמרי הביא אל הבמה רכשו לו מיד את אהדת הקהל, ובייחוד את אהבת הדור הצעיר, ילידי הארץ, שראו בו את "התיאטרון שלהם", תיאטרון המבצע את טעמם ואת רוחם.
במשך עשרים וחמש שנות קיומו העלה תיאטרון הקאמרי על במתו כ- 160 מחזות קלאסיים ומודרניים, ממיטב המחזאות העולמית והמקורית. ביניהם מחזות מאת שקספיר, אייסכילוס, ביכנר, גוגל, צ'כוב, מולייר, איבסן, קפקפא, שאו, ברכט, לורקה, אוקייסי, סטיינבק, פאניול, אוניל, מילר, דירנמאט, פינטר ועוד. בין המחזות המקוריים שהועלו על קרשי התיאטרון הקאמרי בלטו: "הוא הלך בשדות" לשמיר, "הם הגיעו לשחם, "קזבלן" למוסינזון, "בעלת הארמון" ללאה גולדברג, "המהפכה והתרנגולת" לאלוני, "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" לגרונימן-אלתרמן, "כינרת כינרת" לאלתרמן ומחזות אחרים. לתיאטרון הקאמרי צוות של כ- 40 שחקנים, ביניהם: חנה מרון, אורנה פורת, יוסף ידין, אברהם בן-יוסף, זלמן לביוש, רחל מרכוס, מרים ברנשטיין-כהן, אברהם חלפי, אבנר חזקיהו, עדנה פלידל, יהודה פוקס, שמעון בר, זאב רווח. נוסף לשני במאי הבית הקבועים של התיאטרון – גרשון פלוטקין ושמואל בונים – עבדו בקאמרי במאים מן הארץ ומחוץ-לארץ, יחד אתם מלחינים ותפאורנים ישראלים.
האופרה הישראלית נוסדה בתל-אביב ב- 29 בנובמבר 1947, על-ידי האומנית אדיס דה-פיליפ שהגיעה אלינו מארצות-הברית והיא מנהלת את המוסד עד היום הזה. ב- 10 השנים הראשונות של המוסד הועלו 14 הפקות אשר בחלק מהן השתתפה אדיס דה-פיליפ בתפקידיה הגדולים: תאיס, מאנון (מאסנה), מימי, כרמן, ויולטה, דלילה, רוזלינדה, מרפה, ולואיזה. 1000 הצגות הוגשו בתקופה זו. ב- 14 השנים האחרונות חלה עליה גדולה במספר ההצגות עם העברת האופרה הישראלית מאולם "הבימה" לאולם הכנסת לשעבר, אשר הוכשר כבית אופרה באורח זמני. בתקופה זו הוצגו 3250 הצגות של אופרות, אופרטות ובלטים. המוסד נוהג להציג באורח קבוע בערים הגדולות וכן במקומות יישוב שונים, ובמסגרת מפעל "אמנות לעם". צוות האופרה הישראלית מונה לעלה מ- 230 אומנים ועובדים אשר רובם ישראלים.
ב- 24 שנות קיומה העלתה האופרה 54 הפקות של אופרטות ואופרות, ו- 10 הפקות של בלטים. מיטב היצירה הוצג ויצירות רבות אחרות מצפות לביצוען. המוסד הוא היחידי בעולם הפעיל 50 שבועות בשנה. לצד אומנים ישראליים הופיעו על במת האופרה אומנים דגולים מהמערב ומהמזרח, מבתי האופרה הנודעים כמו המטרופוליטן אופרה – ניו יורק – אופרה לה סקאלה – מילנו, בתי האופרה של וינה, פריז, סופיה, ברלין, מוסקבה, ורשה ועוד. טובי המנצחים הישראלים משתתפים בהצגות באורח קבוע. מנהלת האופרה חינכה דור של זמרי אופרה מקומיים והפקידה בידיהם את טובי התפקידים הראשיים בהתאם לכשרונותיהם. קיום מוסד אופראי תוסס ופעיל בכל מקום שהוא, הוא בעיה ואתגר קשים. בישראל עושה הנהלת האופרה הישראלית מאמצים רבים כדי לקיים את המפעל גם בעתיד. מדינות עשירות ובעלות מסורת באומנויות למיניהן עדיין לא הגיעו לאפשרות של קיום אופרה מבחינה ארגונית, דבר זה מעודד ביותר מאחר שהאופרה הישראלית הוכיחה שקידה ויכולת קיום נדירים בשטח האופרה. הרפרטואר העשיר מאפשר גיוון עד 15 הצגות שונות באותו חודש. ההצגות מושרות בעברית, איטלקית וצרפתית. הן מובנות לכל כי שפת האופרה היא שפה אוניברסלית.