מועדים התש"ן
מגזרות נייר
מגזרות נייר היא אומנות עממית פיוטית, בה נגזרים בקפידה צורות דקורטיביות וסימבוליות סימטריות של תשמישי קדושה, בע"ח, צמחים וכתובות. כמעט ולא תמצא דיוקנאות ותמונות נוף כנהוג במגזרי נייר של עמים אחרים.
מקורותיה של אמנות הגזירה בנייר
ראשיתה ככל הנראה מהמזרח הרחוק, שם שימשה לקישוט חלונות הדבקה על דלתות נגד עין-הרע ולתיאטרון הצלליות.
מוטיבים, סמלים, סוגים
במרכז המגזרת מופיעים בד"כ מנורת 7 הקנים, לוחות הברית או ספר התורה. בהיקף – מוטיבים מעולם החי, הצומח או צורות גיאומטריות. בעלי החיים הנפוצים הם אריה, צבי, נמר ונשר. כמו כן נפוצים סמלי 12 השבטים ופרטי ארכיטקטורה המסמלים את ירושלים והמקדש. המגזרת היפה והגדולה היא ה"מזרח" אותה תלו בבתים ובבתי כנסת (שם קרוי גם "שוויתי) על קיר המזרח המכוון לירושלים. כמו כן היו מגזרות לציון שמחות ולהבדיל לימי זיכרון.
מגזרות נייר יהודיות בצפון אפריקה ובמזרח הקרוב
מספרן מועט, קרויות "מנורה" על שום המוטיב המרכזי – מנורה בעלת 7 קנים. המגזרות הגדולות שימשו לקישוט הבית ובתי הכנסת ואילו הקטנות שימשו כקמיע והתאפיינו בכתובות מהקבלה וה"חמסה" (כף יד).
מגזרות נייר יהודיות כיום
אמנות המגזרת שקעה עם שואת יהודי אירופה ואילו המעטות שנותרו מצויות במוזיאונים או בידי אספנים. בשנים האחרונות קמה אומנות המגזרת לתחייה ע"י אומנים בארץ ואף בארה"ב. בניגוד לאומנות המגזרת העממית שהייתה בעבר, החדשה נושאת אופי אישי ייחודי של האמן ולא של הקהילה.
מזרח (דיסנבאך, גרמניה 1818 30.5X30.6 ס"מ מוזיאון ישראל, ירושלים)
הכתובת על מגזרת מזרח זו מעידה, שהוכנה כמתנת נישואין לחבר על-ידי שמעון פפלוינלאך מדינסבאך. בחלקה העליון לוחית דמוית-שלט המוחזקת בידי שני אריות, ועליה מצויה הכתובת "מזרח", והפסוק "מצד זה רוח חיים". ראשי התיבות של פסוק זה יוצרים יחד את המילה "מזרח", ולכן הוא מופיע על מזרחים רבים, אם בשלמותו ואם כשארבע מלותיו נמצאות בארבע פינות המגזרת. בחלק התחתון של המגזרת מצויה תמונת ציד ומתחתיה תמונה פסטורלית: אנשים ופרות בנוף כפרי, תיאורים האופייניים לאמנות העממית הגרמנית, בדומה לתמונות במגזרת הנייר שתוארה קודם.
מזרח ( אוקראינה 1921, 44X38 ס"מ, מוזיאון ישראל, ירושלים)
מגזרת נייר זו נראית כעין מפת תחרה: המנורה ומעליה הכתובת "מזרח" נתונים במרכזו של גדם צמחי עשיר ומסובך, שבתוכו משולבים זוגות בעלי חיים ונשר דו-ראשי, כל זאת בגוונים בהירים מאוד. שם האמן, מקומו והתאריך כתובים בכתב-יד, בעט, בתחתית המגזרת משמאל: "גדליהו נמינסקי, הולבניסק, פולא…חרף תרפ"א.
מנורה ( מרוקו, המאה ה- 19 או ראשית המאה ה- 20, 60X40 ס"מ , מוזיאון לאמנות יהודית ע"ש ליידי אסתר וסר אייזיק וולפסון, היכל שלמה ירושלים)
במרכזה של מגזרת נייר זו מצויה צורת מנורה כשמצידיה זוג ידיים הפרושות בברכת כהנים. גם הכתובת בתוך המסגרת הפנימית לקוחה מתוך ברכת כהנים. על כף היד השמאלית ובחלקה השמאלי של המנורה מצוי מזמור ס"ז מתהילים; על חלקה הימני ובכף היד הימנית נרשם מזמור קכ"א מתהילים. אותו מזמור מופיע גם בקמיעות שיר המעלות ממזרח אירופה.
לקוח מספריה של גיזה פרנקל :מגזרות נייר"
הוצאת מסדה, 1982