בול יום העצמאות ה- 15

 שושן צחור – 0.08

השושן הצחור הוא אחד הנדירים והיפים בפרחי הארץ. במרומי צוקים בהרי הגליל והכרמל, מלבינות התפרחות הזקופות בחודשי האביב המאוחרים. השושן מקובל גם על הגננים. הוא מצוי בגינות וכן נמכר בחנויות . השושן הוא עשב רב שנתי בעל בצל באדמה. לאחר הגשם מצמיח הבצל שושנת עלים מוארכים ובאביב מתרומם במרכז השושנה עמוד התפרחת הגבוה, הנושא עלים לכל אורכו ומסתיים בקבוצת פרחים. פרח השושן מושך את העין במראהו הנאה, ובלבנוניותו המבהיקה (שמו). ריחו החריף מורגש למרחוק. ששת עלי העטיף (שמו שושן) ערוכים בצורת פעמון גדול ובמרכזם מתנשאים העלי והאבקנים הצהובים. נוסף לאבקה מצוי בפרחים גם צוף, המופרש בתוך שקעים בבסיסי עלי העטיף ומושך אל הפרח את החרקים המאביקים. הפרי – הלקט בעל שלוש מגורות.  

יש להניח כי השושן הצחור הוא השושן או השושנה הנזכרים בכתבי הקודש. הפרחים הגדולים והאצילים למראה נתחבבו מאוד על העברי הקדמון. הם היו לו לסמל של פריחה, יופי וריח. משורר שיר השירים מרבה להזכיר את השושן בתיאור הלירי של בני הזוג הנאהבים "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" (שיר השירים ב’, ב’); "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" (שיר השירים (ו’, ג’); "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר" (שיר השירים ה’, י"ג) וכ’ו. לא מקרה הוא כי הפרח האציל שימש דוגמא לעיצוב כותרות העמודים בבית המקדש "וכותרת אשר על-ראש העמודים מעשה שושן" (מלכים א’, ז’, י"ט). רבים משירי העם של ישראל המתחדשת מבוססים על פסוקים המזכירים את השושן.

ד"ר י. גליל

חטמית זיפנית – 0.30

העובר בסביבה הררית בימי סוף האביב – תחילת הקיץ, ודאי יראה את התפרחות של החוטמית הזיפנית, המתבלטות בגובהן ובצבען העז בנוף ההולך ומצהיב. החוטמית מפתחת בחורף שושנת עלים עגולים אופייניים לצמחים ממשפחת החלמיתיים. באביב מתרוממת בצורת שיבולת גבוהה, למעלה מקומת אדם. הפרח הגדול הוא בעל עלי גביעון אחדים, גביע מאוחה עלים וכותרת ורודה. במרכז הפרח מזדקר צינור האבקנים העוטף את העלי. ביום הראשון לפריחה מתבגרים האבקנים ואילו מאוחר יותר מופיעות הצלקות בראש הצינור. בבסיס עלי הגביע מופרש צוף, המושך אל הפרח דבורים ויונקי דבש. הפרי בנוי מפרודות חד-זרעיות הערוכות בדור מסביב לתושבת הפרח. בשל גודל התפרחות וצבען הבולט זכתה החוטמית הזיפנית לפופולריות רבה בקרב בני הארץ הקוראים לה בשמות עממיים שונים כגון: מגדל הפעמונים וורד הכרמל.

צבעוני השרון – 0.37

צבעוני השרון הגדול באדמות החמרה החולית בשפלת החוף, הוא אחד מארבעת מיני הצבעונים הגדלים בר בארצנו. לצבעוני בצל המעמיק שבת בקרקע, לעתים 30 ס"מ ויותר מתחת לפני השטח. מן הבצל מתרומם גבעול תת-קרקעי, הנושא, סמוך לפני האדמה, עלים מסולסלים אחדים, בעלי צורה טיפוסית. הגבעול מסתיים בפרח יחיד. הצבעוני פורח באביב. הפרח דמוי-פעמון בעל שישה עלי עטיף אדומים. הצבע עז יותר בצד הפנימי של העטיף ובהיר יותר, נוטה לצהוב, מצדו החיצוני. בבסיס העטיף כתום-כהה עם שוליים צהבהבים. במרכז הפרח יושבת השחלה, מוקפת בשישה אבקנים. בפרח הצבעוני אין צוף. הוא מואבק ע"י דבורי דבש, האוספים אבקה וע"י חיפושיות פרחים הזוחלות בתוכם ומכרסמות את כל חלקי הפרח.