חמישה מיני טורפים ממשפחות שונות חיים בחבל הים תיכוני של ישראל.
המשותף ביניהם הוא האיום על חייהם משלל סיבות: זיהום גנטי, פיתוח חקלאות, אובדן מקומות חיות, פיתוח התיישבות ועיור, התפרצות עקב התערבות האדם, מזבלות פיראטיות והאכלה.
הצבוע הוא הגדול בטורפי ישראל והסמור הוא הקטן שבהם. בשנים האחרונות גדל מספרן של חדירות מיני טורפים ליישובים בארץ כתוצאה מהשלכת פסולת בגנים ציבוריים ובסמוך לפחי אשפה. צבועים, תנים ונמיות נכנסים לתוך יישובים לחפש מזון. מכליאים חתולי בר עם חתולי הבית. הסמור, שהיה נפוץ בחבל הים-תיכוני, נכחד ממקומות רבים וחדר לצפון הנגב בעקבות פיתוח החקלאות.
תן זהוב – (Canis aureus) טורף ממשפחת הכלביים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הושמדה בהרעלה רוב אוכלוסיית התנים בישראל בגלל התפשטות מחלת הכלבת. כיום התן הזהוב נפוץ מאוד בכל רחבי הארץ. התן חי בלהקות ובזוגות, והוא מין סתגלן המלווה את האדם בתוך היישובים. הוא אוכל כול ונהנה משאריות מזון שהאדם משליך. בשעות הערב ניתן לשמוע את יללותיהם האופייניות.
סמור משויש –(Vormela peregusna) טורף ממשפחת הסמוריים. הסמור הוא הקטן שבטורפי ישראל. הוא פעיל לילה, ושמו העברי ניתן לו בשל מנהגו לסמר את שערותיו בשעת התגוננות. גופו של הסמור מוארך, גלילי ועדין, והוא מותאם לחדירה למחילות של מכרסמים. הסמור נדיר, והוא נמצא בחבל הים-תיכוני ומגיע עד לצפון הנגב בעקבות פיתוח החקלאות וריבוי מכרסמים. אוכלוסייתו של הסמור הצטמצמה מאוד עקב הרעלות מכרסמים ואובדן מקומות החיות. הסמור נמצא כיום בסכנת הכחדה חמורה.
חתול בר – (Felis sylvestris lybica) טורף ממשפחת החתוליים. חתול הבר נמצא ברוב שטחה של ישראל. חתולי בר מאתרים את טרפם באמצעות שני החושים המצוינים שלהם: הראייה והשמיעה. כאשר טרף חולף בקרבתם, הם עוקבים אחריו בהתגנבות מטווח תקיפה, ומשיגים אותו בריצה או מזנקים לגבהים העולים על שני מטרים. הסכנה הגדולה ביותר לחתולי הבר היא ההכלאה עם חתול הבית. חתול הבית עדיין משתייך לאותו מין של חתול הבר, והם יוצרים ביניהם קשרי רבייה ומעמידים צאצאים פוריים.
צבוע מפוספס – (Hyaena hyaena) טורף ממשפחת הצבועיים. הוא הגדול בטורפי ישראל. הוא דמוי כלב בגודל בינוני עם גב משופע, שלאורכו רעמה שיכולה להזדקר. הצבוע המפוספס, שסובל מיחסי ציבור רעים, מצוי בכל אזורי הארץ. הצבועים הם בעלי חיים מיוחדים, עדינים, נאים ומרתקים. הם בעלי פרווה נקייה וריח נעים. בשמם של הצבועים נקשר פחד בשל אי דיוקים ואמונות טפלות שהופצו על אודות התנהגותם.
לצבועים ערך רב במערכת האקולוגית: הם נחשבים "הסניטרים של הטבע" (יחד עם הנשר, לדוגמה), משום שהם ניזונים מפגרי חיות בר דרוסות בכבישים ומכאלו שנקטלו על ידי טורפים אחרים כמו זאבים.
נמייה מצויה – (Herpestes ichneumon) טורף ממשפחת הנמייתיים. זהו טורף בינוני בעל גוף מוארך וגמיש, זנב ארוך ורגליים קצרות. הנמייה מצויה בכל החבל הים-תיכוני עד לצפון הנגב. היא חודרת ליישובים, חיה בתוך סבך צמחייה, ומעדיפה אזורים לחים בקרבת האדם. הנמייה פעילה בשעות היום והלילה. מזונה מגוון מאוד, והוא כולל מכרסמים, ציפורים, חרקים, זוחלים וכן פירות ושאריות מזון של האדם. לנמייה חסינות ייחודית מפני ארס הצפע המצוי, והיא בין טורפיו העיקריים בטבע.
