40 שנה ליחסים הדיפלומטיים ישראל – גרמניה
הנפקה משותפת

במאי 1965, עשרים שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כוננו יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של מערב גרמניה, דאז. הויכוחים הציבוריים והפוליטיים שליוו את סוגיית הקשרים בין המדינות והסכמי השילומים על רקע השואה לא הסתיימו עם כינון היחסים. יש לזכור, שעדיין הדהדו ברקע משפט אייכמן בירושלים ב- 1961 ומשפט אושוויץ בפרנקפורט ב- 1963. חלק מהציבור בארץ באותה תקופה התנגד לכינון היחסים והשילומים וטען שהם מהווים פגיעה בזיכרון הנספים בשואה ופגיעה בניצולים. גם בגרמניה סוגיית השילומים וכינון היחסים הדיפלומטיים  הייתה שנויה במחלוקת.
מאז כינון היחסים עשו שתי המדינות כברת-דרך מרשימה בהידוק הקשרים הבילטרליים. גרמניה הינה כיום שותפת הסחר הגדולה של ישראל באירופה, וקשרי המדע והמחקר של מוסדות אקדמיים ומדעיים בשתי המדינות הם רחבי היקף. הממשלות מעודדות מוסדות לחילופי נוער, סטודנטים ומנהיגים צעירים למפגשים והיכרות הדדית. קבוצות מחול ותיאטרון מציגות את מופעיהן, אמנים  ישראליים מופיעים ברחבי גרמניה וספריהם של סופרים ישראליים מתורגמים לגרמנית וזוכים להצלחה מרובה.
על אף הקשרים המדיניים, והתרבותיים המקיפים בין שתי המדינות ממשיך זיכרון השואה להוות חלק בלתי נפרד מהזהות הגרמנית והזהות היהודית, ולתפוס מקום מרכזי ברקע היחסים ביניהן. הבול המציין 40 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, מציג זה לצד זה את דגלי המדינות. גדר התיל הנראית בבול מסמלת את השואה שלא נשכה ולא תישכח לעולם. יחד עם זאת צועדות ישראל וגרמניה יחד לקראת עתיד טוב יותר למען הדורות הבאים.

יונתן מילר
יועץ מדיני, שגרירות ישראל בברלין